מותר לבשל בחג לצורכי ‘אוכל נפש’, אך כיצד עושים זאת? להדליק אין בעיה: הדרישה ההלכתית היא ‘אש מאש’ ולשם כך משיירים אש דלוקה (‘נר נשמה’) מערב יום טוב. אבל איך מכבים? שיטת ה’גרמא’ המוכרת, ע”י בישול בכלי מלא עד גדותיו וגלישת מים המכבים את הלהבה – שיטה זו מפוקפקת מאד מבחינה הלכתית, מעבר לסכנת דליפת גז לאחר הכיבוי. לשם כך, פיתחו במכון צומת את מכשיר ה’חגז’. זהו שעון גז מכני, המופעל ע”י קפיץ. עוד לפני שהאדם מעביר אש ביום טוב כדי להדליק את להבת הגז, הוא קוצב את הזמן שב’חגז’. כעבור אותו זמן, ה’חגז’ יפסיק את זרימת הגז ויכבה את הלהבה. למעשה, ה’חגז’ הוא מעין טיימר של גז, המאפשר להזרים גז למשך זמן קבוע מראש בצורה פשוטה ובטוחה. היסוד ההלכתי שעליו מבוסס ה’חגז’, הוא שהסרת חומרי גלם של הבעירה לפני הדלקת המדורה איננה נחשבת אפילו ל’גרם מלאכה’, והיא מותרת אף לכתחילה.